בזמן בדיקת שגרתית בכביש, שוטר שולף את מכשיר הינשוף ומבקש מהנהג לנשוף לתוכו. נשמע פשוט, נכון? אבל יש נהגים שבוחרים לא לשתף פעולה. לפעמים מתוך בלבול, לפעמים מתוך עצבים. בפועל, סירוב לבדיקת ינשוף נחשב לעבירה חמורה בפני עצמה, שלא פעם העונש עליה חמור יותר מאשר אם היו משתפים פעולה ונמצאים שיכורים. במאמר הזה נבין מה המשמעות המשפטית של סירוב, מתי יש לכך הצדקה, ואיך עורך דין תעבורה יכול לעזור במקרה כזה.
למה סירוב לבדיקה שווה כאילו הודיתם בעבירה?
על פי הפסיקה בישראל, סירוב להיבדק נתפס כהודאה בפועל בכך שנהגתם בשכרות. החוק קובע שהמשטרה מוסמכת לדרוש כל נהג להיבדק, והנהג מחויב לשתף פעולה אלא אם קיימת מניעה רפואית אמיתית. המשמעות ברגע שסירבתם, גם בלי שנמדד אלכוהול בגוף, יראו בכם כמי שנהגו שיכורים ויטילו עליכם ענישה מקבילה לזו של שיכור בפועל.
מה זה כולל בפועל? שלילת רישיון לשנתיים לפחות, קנס משמעותי, התחייבות משפטית ולעיתים אף עונש מאסר על תנאי. לא מדובר באזהרה בלבד, אלא בצעד שיכול לשנות את החיים של הנהג מבחינת רישיון, עבודה ואפילו רקע פלילי.
מתי סירוב לבדיקה יכול להיות מוצדק?
ישנם מקרים חריגים בהם סירוב עשוי להיות מוצדק, למשל כשיש לנהג מגבלה רפואית מתועדת שמונעת ממנו לנשוף בעוצמה הדרושה. מקרה אחר הוא כאשר הנהג עובר יחס משפיל או כוחני מצד השוטר שדורש את הבדיקה. אבל גם אז, נטל ההוכחה עובר לנהג, והמשטרה תטען בכל מקרה שהייתה לה עילה חוקית לדרוש את הבדיקה.
כאן בדיוק נכנס לתמונה עורך דין תעבורה. אם הסירוב שלכם לא נבע מרצון להסתיר שכרות אלא מתנאים חריגים, הוא יידע לנסח את הטיעון, לצרף מסמכים תומכים ולהעלות את הספק המשפטי שיכול למנוע הרשעה.
טיפ:
אם עצרו אתכם לבדיקה ואתם מתלבטים אם לנשוף או לא. תמיד עדיף לבצע את הבדיקה ולתת לעורך דין תעבורה לבדוק את התוצאה מאוחר יותר. סירוב במקום נחשב אוטומטית כהודאה בעבירה, גם אם לא שתיתם בכלל. שיתוף פעולה עם השוטר יכול למנוע נזק חמור לטווח הארוך.
לא כל סירוב הוא חד משמעי!
יש מקרים בהם הסירוב לא תועד נכון, הנהג לא קיבל הסבר ברור על משמעות הסירוב, או שהשוטר לא הזהיר את הנהג מפורשות מההשלכות. אם אין תיעוד מסודר של אזהרה או שאין דו"ח מספק שמתאר את הנסיבות. ניתן לטעון שהסירוב לא היה מודע או לא חוקי.
עורך דין תחבורה עם ניסיון בתיקי שכרות יוכל לבדוק את כל הפרטים האלו. לפעמים אפילו פרט טכני קטן. כמו חוסר חתימה בדו"ח או סתירה בין העדויות, עשוי להוביל לביטול ההליך או להמרת האישום לסעיף קל יותר.
מה העונשים בפועל על סירוב?
במקרים רגילים, מי שמסרב לבדיקה צפוי לפסילה מנהלית של רישיון הנהיגה ל־30 ימים במקום, ובהמשך להגשת כתב אישום הכולל שלילה של שנתיים לפחות, קנס שיכול להגיע לאלפי שקלים ולעיתים גם פסילה על תנאי או עבודות שירות.
למרבה ההפתעה, בתי המשפט מחמירים יותר עם סירוב מאשר עם שכרות במקרים גבוליים. בעיניהם, מדובר בחוסר שיתוף פעולה עם רשויות החוק ובניסיון להערים על הבדיקה. לכן, כל התמודדות עם כתב אישום כזה חייבת להתבצע בליווי עורך דין תעבורה שמבין את התחום ויודע איך לעבוד מול התביעה.
מה כדאי לעשות מיד אחרי שסירבתם לבדיקה
לא משנה מה הסיבה שגרמה לכם לסרב, ברגע שנרשם סירוב, פנו מיד לעורך דין תעבורה. כל יום שעובר מקשה על הגנה יעילה, וחשוב לבחון את תיק המשטרה מהר ככל האפשר. ייתכן ויש כשלים טכניים שאפשר לנצל לטובתכם או נסיבות מקלות שאפשר להציג בבית המשפט.
מעבר לכך, כדאי לרשום לעצמכם תיעוד מדויק של כל מה שקרה, מה השוטר אמר, האם הזהיר אתכם, האם היה עורך דין נוכח, האם חתמתם על משהו. כל פרט כזה יכול להיות קריטי בהמשך ההליך המשפטי.
הידעת:
סירוב לבצע בדיקת ינשוף נחשב בישראל כעבירה חמורה יותר מאשר נהיגה בשכרות ברמות נמוכות. בתי המשפט רואים בסירוב ניסיון להסתיר ראיות ולכן מטילים עונשים חמורים במיוחד. כולל שלילת רישיון לשנתיים ומעלה, קנסות כבדים ולעיתים אף רישום פלילי. מסיבה זו, נהגים שמסרבים לבדיקה יכולים למצוא את עצמם בבעיה גדולה יותר מאשר אם היו משתפים פעולה.
