נושא הגירושין הוא לא עניין פשוט, ויש בו הרבה חלקים קטנים שלא תמיד אנשים מכירים. הרבה פעמים כשזוגות עומדים בפני פרידה, הם חושבים רק על מזונות ילדים, אבל בפועל יש עוד הרבה נושאים שצריך לטפל בהם. לא מעט נשים וגם גברים לא מודעים לזכויות ולחובות שלהם בתוך התהליך, וזה עלול להוביל להחלטות שגויות או לוותר על זכויות שמגיעות להם לפי החוק וההלכה.

לדוגמה, מזונות אישה הם זכות חשובה שמגיעה לאישה אם היא לא עובדת או לא משתכרת מספיק, בתנאי שיש לכך סיבה מוצדקת. לפי מה שכתוב בכתובה, לבעל יש חובה לדאוג לפרנסה של אשתו כל עוד הם נשואים, מרגע החתונה ועד הרגע שהגירושין קורים בפועל. גם אם האישה עדיין רוצה להמשיך לחיות עם הבעל, אבל הוא זה שמבקש להתגרש, היא עדיין זכאית למזונות כל עוד לא התגרשו באמת.

גם בכל מה שקשור למזונות ילדים, חשוב להבין שהחובה לא תמיד נופלת רק על האב. עם השנים ובזכות פסיקות חדשות, יש מקרים שבהם דווקא האם תצטרך לשלם מזונות, אם היא מרוויחה יותר, ואם זמני השהות של הילדים שווים בין ההורים. לכן תמיד כדאי לבדוק כל מקרה לגופו, ולהתייעץ עם עורך דין שמבין בתחום, כדי לא לוותר על מה שמגיע לכם או לשלם יותר ממה שצריך.

מה כולל החיוב במזונות אישה וילדים?

כשמדובר במזונות אישה, החובה של הבעל היא רחבה מאוד. גובה המזונות נקבע לפי רמת החיים שהאישה הייתה רגילה אליה בזמן הנישואין, גובה ההכנסות של שני בני הזוג, כמה רכוש יש להם ואיזה סגנון חיים הם ניהלו יחד. כל הפרטים האלו נלקחים בחשבון כדי להבטיח שהאישה תוכל להמשיך להתקיים בכבוד עד לסיום הנישואין בפועל.

במזונות ילדים, הדין בישראל מתבסס על ההלכה היהודית. עד לשנת 2017, קבעו את גובה המזונות לפי שלוש קבוצות גיל:

• עד גיל 6: האב חייב לשאת בכל הצרכים ההכרחיים של הילד, כולל אוכל, בגדים, שכר דירה או משכנתא, מדור, טיפול רפואי, חינוך ועוד. זו חובה מוחלטת שלא תלויה בשום דבר אחר.

• מגיל 6 עד 15: עדיין יש חובה על האב לדאוג לצרכים הבסיסיים, אבל כל מה שמעבר, כמו חוגים, טיולים ומתנות, מחולק בין שני ההורים לפי היכולת הכלכלית של כל אחד מהם.

• מגיל 15 עד 18: בשלב הזה מדובר ב"מזונות מדין צדקה", כלומר שגם האב וגם האם משתתפים לפי היכולת שלהם בהוצאות.

אבל ב־19 ביולי 2017, ניתן פסק דין חשוב מאוד בבג"ץ (תיקי בע"מ 919/15 ו־1709/15), ששינה את התמונה: נקבע שמגיל 6 ואילך, גם הצרכים ההכרחיים ייחשבו כחובה על שני ההורים יחד, ולא רק על האב. כלומר, יש היום רק שני שלבים:

• גיל 0–6: החובה על האב באופן מלא.

• גיל 6–18: שני ההורים משתתפים בכל ההוצאות לפי היכולת הכלכלית של כל אחד.

גם לגבי השירות הצבאי נקבע עיקרון: כשהילד משרת בצבא, בדרך כלל האב משלם רק שליש מהמזונות ששילם לפני כן. זו תקופה שדורשת פחות תמיכה כלכלית, ולכן הסכום יורד.

לבסוף, חשוב לדעת שבתי המשפט בוחנים את כל התמונה הכלכלית של המשפחה,כמה כל אחד מרוויח, אילו הוצאות יש לילד, וכמה באמת נחוץ כדי לשמור על שגרה טובה עבורו. גם מזונות ילדים וגם מזונות אישה נידונים לרוב בבית המשפט לענייני משפחה, שמאזן בין הצרכים של הילדים לבין היכולת של ההורים לשלם.

טיפ:

אם האב לא משלם מזונות, אל תחכי יותר מדי. כל חודש שבו החוב לא נגבה מצטבר עם ריבית והצמדה. פנייה מהירה להוצאה לפועל או לביטוח הלאומי יכולה למנוע נזקים כלכליים ולשמור על רציפות התמיכה בילדים.

ניסוח נכון של החלטה במזונות, למה זה חשוב?

כדי שתביעת מזונות ילדים תוכל להתממש בפועל, כלומר, שהכסף יעבור להורה המשמורן דרך ההוצאה לפועל או הביטוח הלאומי, חשוב מאוד שההחלטה המשפטית תהיה מנוסחת באופן מדויק. אחת הדרישות הבסיסיות היא לציין את כל הפרטים המזהים של הצדדים, כולל שמות מלאים ומספרי תעודת זהות. אם הפרטים האלו חסרים, אי אפשר להגיש את ההחלטה לביצוע.

בנוסף לכך, חשוב לציין שהסכום החודשי של דמי המזונות יוצמד למדד המחירים לצרכן, ויעודכן אחת לשלושה חודשים. עם זאת, ירידה במדד לא תפחית את גובה התשלום. ההחלטה צריכה גם לפרט בנפרד את סכומי המזונות לכל ילד, כיוון שלכל אחד מהם יש צרכים והוצאות שונות.

סנקציות שחלות על החב ומי דואג לאכוף:

מה כוללת החלטה בדבר מזונות, זמניים או קבועים?

החלטה בדבר מזונות כוללת בדרך כלל גם חיוב בתשלום מחצית מהוצאות חינוך, הוצאות רפואיות חריגות, שיעורי עזר, צהרונים, חוגים, קייטנות ועוד. כל פרט כזה נדרש לציון ספציפי כדי לא להשאיר מקום לפרשנות או מחלוקת בעתיד. החלטות כאלה ניתנות לרוב לאחר דיון ראשוני ולפני הכרעה סופית, תחת הגדרה של "מזונות זמניים", שנועדו למנוע מצב שבו ההורה המשמורן יישאר ללא אמצעים לכלכל את הילד.

כשהילד מגיע לגיל 18 ועד לסיום השירות הצבאי, לרוב הסכום מצטמצם לשליש מהמזונות הרגילים. גם על החלטות זמניות ניתן לערער, אם מתקיימת עילה ראויה. פסק הדין הסופי ניתן בתום ההליך המשפטי, אך במקרים של שינוי נסיבות מהותי, כמו שינוי בהכנסה או במצב הבריאותי, ניתן להגיש תביעה מחודשת לעדכון המזונות. בכל מקרה, חשוב להגיש תביעה מהר ככל שמתעורר הצורך, כי ברוב המקרים בית המשפט פוסק מזונות רק ממועד הגשת התביעה או מיום פתיחת הליך ליישוב סכסוך.

איך קובעים את סכום מזונות האישה?

כשבית המשפט קובע מזונות אישה, הוא מסתכל קודם כל על רמת החיים שהאישה הייתה רגילה אליה בזמן הנישואין. כלומר, אם במהלך הנישואים חיו ברמת חיים מסוימת, עם רכב, חופשות, עוזרת בית או מגורים ברמה גבוהה, זו הרמה שהאישה זכאית לה ממש עד למתן הגט. זה לא רק מה שמרגיש הוגן, אלא גם מה שמקובל לפי הדין.

כדי לחשב את הסכום בפועל, בית המשפט בודק כמה דברים: כמה הבעל מרוויח, כמה האישה מרוויחה (אם בכלל), מה הצרכים שלה, והאם יש לה נכסים או רכוש פרטי. אם האישה לא עובדת או משתכרת מעט, והיא תלויה כלכלית בבעל, הסכום צפוי להיות גבוה יותר. בנוסף, מעבר לאוכל ולביגוד, הבעל חייב גם לספק לה מקום מגורים, מה שנקרא "זכות למדור". לפעמים האישה תישאר לגור בבית המשותף כדי לחסוך בהוצאות, אבל זה יוצר בעיה אחרת, כי כל עוד היא נשארת בדירה, הבעל לא יכול למכור אותה ולקבל את חלקו מהנכס.

לכן, חשוב להבין שמדובר בנושא רגיש ומורכב, שבו צריך לקחת בחשבון גם את ההיבטים הכלכליים וגם את המצב האישי של שני הצדדים. בית המשפט שוקל את כל הנתונים האלו כדי להגיע להחלטה שתאזן בין הזכויות של שני בני הזוג בצורה הוגנת.

טיפ:

אם האב לא משלם מזונות, אל תחכי יותר מדי. כל חודש שבו החוב לא נגבה מצטבר עם ריבית והצמדה. פנייה מהירה להוצאה לפועל או לביטוח הלאומי יכולה למנוע נזקים כלכליים ולשמור על רציפות התמיכה בילדים.

מתי לא מגיעים לאישה דמי מזונות?

לא בכל מקרה אישה זכאית לדמי מזונות מהבעל בזמן הליך הגירושין. אחד המקרים הנפוצים הוא כאשר האישה משתכרת שכר גבוה שמאפשר לה לשמור על רמת החיים שהייתה לה במהלך הנישואים. במצב כזה, בית המשפט עשוי לקבוע שהיא לא זקוקה לסיוע כלכלי מהבעל ולכן לא תקבל מזונות.

לעומת זאת, אם האישה כן עובדת אך ההכנסה שלה לא מספיקה כדי לכסות את כל ההוצאות הדרושות לה לשמירה על אותה רמת חיים, היא יכולה לתבוע את ההפרש. כלומר, היא לא תקבל את כל הסכום המלא של מזונות אישה, אלא רק את החלק החסר לה בשביל לשמור על רמת החיים שהורגלה אליה.

יש גם סיבות הלכתיות שיכולות לגרום לכך שהאישה לא תקבל מזונות בכלל. לדוגמה, אם האישה עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת או בניגוד לרצון הבעל, ייתכן שהדבר ייחשב כ"מרידה", ובמקרה כזה ייפסק שלא מגיעים לה מזונות.

מקרה נוסף שבו האישה עלולה להפסיד את הזכות למזונות הוא אם היא בגדה בבעלה. לפי ההלכה, אישה שנמצא שהייתה לה מערכת יחסים עם אדם אחר במהלך הנישואין, מאבדת את הזכות למזונות מהבעל. לכן חשוב מאוד להבין את המצב המשפטי וההלכתי בכל מקרה, ולהתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה שמבין גם בהלכות גירושין.

מה המשמעות המשפטית כשאב לא משלם מזונות?

לפי חוק המזונות, לכל אב יש חובה חוקית לדאוג לכלכלת ילדיו עד גיל 18, ולעיתים גם עד גיל 21. מדובר בזכות בסיסית של הילד, לא מותרות, והכסף הזה אמור לשמש למימון צרכים כמו אוכל, ביגוד, חינוך, מגורים ועוד. בית המשפט או בית הדין הרבני קובעים את גובה המזונות לפי ההכנסות של שני ההורים ולפי צרכי הילד בפועל. החובה לתשלום המזונות נתפסת כחובה קבועה, חודש בחודשו, לטובת טובת הילד ורווחתו.

למרות שמדובר בחובה משפטית מחייבת, לצערנו יש לא מעט מקרים שבהם האב מחליט לא לשלם, והאמא נשארת להתמודד לבד עם כל ההוצאות. כשאב מפר פסק דין מזונות, יש לנקוט בפעולה משפטית, ורבים פונים ללשכת ההוצאה לפועל. שם, ניתן להפעיל אמצעים נוקשים: עיקולים על חשבונות בנק, עיכוב יציאה מהארץ, ואפילו מאסר. החוק ברור, גם אם ההכנסה של האב נמוכה, הוא עדיין חייב לשלם. מדובר בזכות של הילד, ולא בוויתור שאפשר לבחור אם לכבד אותו או לא.