יש לא מעט אנשים שמרגישים שאין להם מוצא. החובות נערמים, העיקולים לוחצים, והטלפון מהבנק או מהנושים כבר הפך לחלק קבוע מהשגרה. מה שאנשים רבים לא יודעים, זה שיש דרך חוקית לצאת מזה. הגשת בקשה לחדלות פירעון היא לא סימן לכישלון אלא דווקא קרש הצלה, ולרבים היא מאפשרת לפתוח דף חדש בחיים הכלכליים.
הליך חדלות פירעון נועד בדיוק למקרים כאלה, כשאדם לא מצליח לעמוד בהתחייבויות שלו ואין לו איך להחזיר את החובות שנצברו. ברגע שמוגשת בקשה, נפתח הליך מסודר שבו החייב מקבל הגנה מהנושים, נבחן מצבו הכלכלי האמיתי, ונבנית לו תוכנית לשיקום עם צו תשלומים ברור. בתום ההליך, אם עמד בדרישות, הוא יכול לקבל הפטר שמוחק את יתרת החובות.
חשוב להבין, זה לא תהליך שמיועד רק למי שכבר בהוצאה לפועל. גם מי שרק התחיל להסתבך, ומרגיש שעוד רגע מאוחר מדי, יכול להקדים תרופה למכה. כל עוד מדובר בחוב של מעל 50 אלף שקל והמצב הכלכלי באמת בעייתי, אפשר להגיש את הבקשה, להתחיל תהליך של שיקום ולחזור לנשום. כמובן שהכל צריך להיעשות נכון, מסודר ועם ליווי מקצועי של עורך דין חדלות פירעון שמכיר את כל הניואנסים.
כמה זמן נמשך הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
לפי החוק הנוכחי בישראל, הליך חדלות פירעון כולל תקופת שיקום שנמשכת ארבע שנים, כלומר 48 חודשים, במהלכן החייב משלם תשלום חודשי קבוע לפי היכולת הכלכלית שנקבעה לו. התשלומים האלה מיועדים לפירעון חלקי של החובות, והם מתחלקים בין הנושים לפי הסדר שנקבע בחוק: קודם כל נושים מובטחים, אחריהם נושים בדין קדימה, ולבסוף שאר הנושים.
כל עוד החייב עומד בתשלומים, משתף פעולה עם הנאמן, וממלא את הדרישות לאורך כל התקופה, הוא זכאי בסיום ההליך לקבל הפטר, כלומר מחיקה מלאה של יתרת החובות שנותרה. זו בעצם המטרה של כל התהליך: לאפשר לחייב להשתקם ולהתחיל מחדש בלי שהעבר יכבול אותו. מדובר בהזדמנות אמיתית למי שנמצא תחת עומס כלכלי כבד, אבל חשוב לעשות את זה עם ייעוץ משפטי כדי להבטיח שהכל יתבצע כמו שצריך.
הידעת:
חייבים שנמצאים בהליך חדלות פירעון יכולים להציע הסדר חובות לנושים בכל שלב של ההליך, גם אם כבר ניתן נגדם צו לפתיחת הליכים. אם ההסדר מאושר, ההליך כולו מתבטל, והחייב יכול להשתחרר מהחובות עוד לפני תום תקופת השיקום. הרבה פעמים מדובר בפתרון חכם שיכול לחסוך שנים של הגבלות ובירוקרטיה, ולשפר משמעותית את הסיכוי לפתוח דף חדש כלכלי.
הגשת בקשה מקוונת להליך חדלות פירעון
חייבים שמרגישים שהמצב הכלכלי כבר יוצא משליטה ושהחובות עברו את רף היכולת לשלם, יכולים להגיש בקשה מקוונת לפתיחת הליך חדלות פירעון. נכון לשנת 2025, הסכום שממנו אפשר להתחיל את ההליך הוא חוב כולל של מעל 57,444 שקלים. חשוב לדעת שיש הבדל בין היכן מגישים את הבקשה לפי גובה החוב: אם החוב הוא מתחת ל 172,334 שקלים, מגישים את הבקשה דרך מערכת ההוצאה לפועל. לעומת זאת, אם החוב גבוה מהסכום הזה, מגישים את הבקשה ישירות לממונה על חדלות פירעון.
עוד פרט חשוב שצריך לשים לב אליו, הבקשה להליך מיועדת רק למי שמרכז חייו בישראל. זה אומר שגם אם מישהו שהה בחו"ל, הוא יכול להגיש את הבקשה רק אם בששת החודשים האחרונים התגורר בארץ. הבקשה מוגשת בצורה מקוונת דרך האתר הרשמי, עם כלל הטפסים והמסמכים הנדרשים. כדי להבטיח שהתהליך יתנהל חלק וללא תקלות מיותרות, מומלץ בחום להיעזר בעורך דין שמתמחה בחדלות פירעון שמכיר את הדרישות לעומק.
ההבדלים המרכזיים בהגשת בקשה לחדלות פירעון לפי גובה החוב
| קריטריון | חוב עד 172,334 ש"ח | חוב מעל 172,334 ש"ח |
|---|---|---|
| הגשת הבקשה | באמצעות מערכת ההוצאה לפועל | לממונה על חדלות פירעון |
| אופי ההליך | פשוט ומהיר יותר | מעמיק וכולל פיקוח של נאמן |
| מסמכים נדרשים | זהים אך בדיקה פחות מורכבת | כוללת בחינה כלכלית מעמיקה |
| משך ההליך | עד 4 שנים | עד 4 שנים |
| הפטר בסיום | כן, בהתאם לעמידה בתנאים | כן, בכפוף להחלטת בית המשפט |
איזה מסמכים צריך בשביל התהליך
✅ מסמכים על הכנסות מעיסוק
בשלב הראשון של הגשת הבקשה לחדלות פירעון, חייבים להציג מסמכים שממחישים את ההכנסות מעבודה של החייב ובני המשפחה המתגוררים עמו, כמו בן או בת זוג וילדים בוגרים. זה כולל צילום של שלושה תלושי שכר אחרונים וטופס 106 מעודכן. במידה והחייב לא עובד עקב מוגבלות או סיבה רפואית אחרת, חובה לצרף אישורים רפואיים שמאשרים את המצב.
אם יש לחייב עסק עצמאי, דרוש דיווח רלוונטי מיועץ מס או רואה חשבון על ההכנסות בשנה האחרונה, כולל הקבלות מול רשות המסים ומע"מ. זאת כדי להציג תמונה אמיתית וברורה של ההכנסה העסקית והיכולת הכלכלית של החייב.
✅ מסמכים על הכנסות שלא מעיסוק
בבקשה יש גם לפרט ולהעלות מסמכים שמציגים את כלל הכנסות שאינן מעבודה של החייב ובני הבית. מדובר בקצבאות כגון ביטוח לאומי, אבטלה, נכות, סיעוד, הבטחת הכנסה, מזונות או הכנסות משכר דירה. חשוב לצרף אישורים מתאימים על כל סוג הכנסה, במועד הגשת הבקשה או לפניו.
אם למשפחה יש הכנסות משכירות נדל"ן, יש לכלול גם העתקים של חוזי שכירות. כמו כן, חובה לציין בהגשה כל מקור הכנסה נוסף, כולל דוחות כספיים, תדפיסים או פסקי דין רלוונטיים (למשל, הסכם מזונות) לקבלת תמונה מלאה לגבי הנתונים הכלכליים.
✅ מסמכים על הוצאות
כחלק מהבקשה יש להציג גם תמונת מצב של ההוצאות הקבועות והחריגות של החייב ובני משפחתו. זה כולל קבלות, חשבוניות ותדפיסים עבור תשלומי משכנתא, שכירות, טיפולי ילדים (כגון צהרונים או גן), הוצאות תמיכה בילדים שאינם מתגוררים בבית, תשלומי חוב והוצאות רפואיות חריגות.
בנוסף, יש לצרף תדפיסי חיוב של כרטיסי אשראי על שם החייב ובני המשפחה לתקופה של שלושה חודשים לפני ההגשה. פרטים אלה חשובים כדי לבחון את קצב ההוצאות השוטפות ולתאם את הבקשה לצו תשלומים בהתאם ליכולת הכלכלית האמיתית שלכם.
רוצים להתחיל בהליך חדלות פירעון?
אם נקלעתם לחובות ואין לכם דרך אמיתית להחזיר את הכספים לנושים, חשוב שתדעו שאתם לא לבד, ויש פתרונות. הליך חדלות פירעון נועד בדיוק למצבים כאלה, אבל כדי לצלוח אותו נכון ולמנוע טעויות מיותרות, אתם צריכים עורך דין שמתמחה בתחום. מדובר בתהליך שכולל שלבים משפטיים, הגשת מסמכים, הופעות מול הרשויות וניהול מו"מ מול הנושים, ואין מקום לאלתורים או חוסר ידע.
בקליבר תמצאו עורכי דין שמכירים את התחום הזה לעומק, עם ניסיון מוכח בטיפול בחדלות פירעון, הסדרי חוב, בקשות הפטר וניהול תיקים מורכבים. אתם מוזמנים להשוות הצעות, לקרוא חוות דעת אמיתיות, ולקבל ליווי משפטי שיבנה לכם מסלול שיקום ברור, בלי הפתעות, בלי בירוקרטיה מתישה, ועם הרבה יותר שקט נפשי.
