מי שנפגע בתאונה, בין אם מדובר בתאונת דרכים, תאונת עבודה או פגיעה בשטח ציבורי, לרוב לא רץ להגיש תביעה כבר באותו היום. זה טבעי. הגוף עסוק בהחלמה, הראש מבולבל, והבירוקרטיה נראית כמו משהו שיכול לחכות. אבל ככל שעובר הזמן, מתגנבת שאלה אחת חשובה: האם כבר מאוחר מדי לתבוע?
התשובה תלויה בכמה דברים. איזה סוג תאונה קרתה. מי הגורם האחראי. מה מצבך הרפואי. וכמובן: כמה זמן עבר. לכל מקרה יש תקופת התיישנות שונה, וזה בדיוק המקום שבו עורך דין נזיקין נכנס לתמונה. הוא זה שיכול לבדוק בדיוק מה הזכויות שלך, גם אם עברה תקופה מאז האירוע.
במאמר הזה נפרט בדיוק כמה זמן יש להגיש תביעה אחרי תאונה. מתי מתחילה הספירה. מה החריגים. ואיך לא לפספס את הרכבת המשפטית בגלל טעות של תזמון.
תביעת תאונת דרכים, 7 שנים מהמועד
החוק בישראל קובע כי ניתן להגיש תביעה בגין תאונת דרכים עד שבע שנים ממועד התאונה. הספירה מתחילה מיום האירוע, גם אם הנזק הרפואי התגלה רק לאחר מכן. החריג היחיד הוא כשמדובר בקטינים, אצלם הספירה מתחילה מהיום שבו הגיעו לגיל 18.
עורך דין נזיקין שמטפל בתביעות כאלה יודע שגם אם עברו כמה שנים, עדיין אפשר להגיש תביעה. כל עוד לא חלפה תקופת ההתיישנות, יש לך זכות מלאה לבדוק, לדרוש ולתבוע את הפיצוי שמגיע לך. מי שלא בודק, פשוט מוותר לעצמו על כסף.
רשלנות רפואית, הזמן נספר מרגע הגילוי
בתביעות של רשלנות רפואית, תקופת ההתיישנות היא גם כן שבע שנים. אבל כאן יש הבדל חשוב: הספירה לא תמיד מתחילה ביום שבו התרחש המקרה, אלא מהיום שבו התגלה הנזק או התברר הקשר לרשלנות.
למשל, אם טיפול כושל הוביל לסיבוך רפואי שהתפרץ רק אחרי שלוש שנים, אפשר לטעון שהשעון התחיל לתקתק רק מהרגע שבו הבנת את גודל הנזק. זה מה שנקרא "כלל הגילוי". במקרים כאלה, עורך דין נזיקין יודע איך להוכיח שהנזק לא היה ידוע בזמן אמת, וככה מאריך את תקופת הזכאות לתביעה.
הידעת:
ברוב תביעות הנזיקין, כולל תאונות דרכים, רשלנות רפואית ונפילה במרחב ציבורי, תקופת ההתיישנות היא 7 שנים בלבד. אבל במקרה של קטינים, הספירה מתחילה רק מגיל 18, מה שאומר שילד שנפגע בגיל 10, יוכל להגיש תביעה עד גיל 25. לכן גם אם נדמה שעבר יותר מדי זמן, ייתכן שעדיין לא מאוחר. תמיד שווה לבדוק עם עורך דין נזיקין לפני שמוותרים על הזכויות.
תאונות עבודה כפופות גם לחוק הביטוח הלאומי
תאונת עבודה היא כל תאונה שאירעה תוך כדי עבודה או בגלל העבודה. זה כולל פציעות בשטח העבודה, בדרך לעבודה או ממנה, וגם מצבים כמו התקף לב או שבץ שהתרחשו בעבודה וקשורים לעומס או מתח תעסוקתי. כשזה קורה, יש לנפגע שני ערוצים משפטיים לפעול בהם: ביטוח לאומי מצד אחד, ותביעה אזרחית מצד שני. כל אחד מהם דורש התנהלות מדויקת.
כדי לקבל זכויות מביטוח לאומי, קצבאות, החזרי הוצאות רפואיות, פיצוי על ימי מחלה ועוד, יש להגיש תביעה להכרה בתאונת עבודה בתוך שנה מהאירוע. מדובר בהליך מהיר יחסית שכולל הגשת טפסים, חוות דעת רפואיות ולעיתים גם ועדות רפואיות. אם מפספסים את השנה הזו, אפשר לאבד זכויות אוטומטית, גם אם הפציעה קשה וברורה.
במקביל, ניתן להגיש תביעה אזרחית נגד המעסיק או גורם אחר שאחראי לרשלנות או ליקוי בטיחותי שגרם לתאונה. תביעה כזו אפשר להגיש עד שבע שנים ממועד הפציעה. אבל חשוב לדעת, כל מה שקיבלת מהביטוח הלאומי ינוכה מהפיצוי. לכן חשוב מאוד שעורך הדין שילווה אותך יהיה עורך דין נזיקין שמתמחה גם בתאונות עבודה וגם בדיני ביטוח לאומי. זה הבדל עצום שיכול לשנות את גובה הפיצוי הסופי באופן דרמטי.
נפילה ברחוב או במרחב ציבורי, תביעה נגד הרשות המקומית
החוק קובע שהרשויות המקומיות, חברות ניהול, גני שעשועים, קניונים ומתחמים ציבוריים, אחראים לדאוג לסביבה בטוחה. ברגע שיש בור במדרכה, מרצפת שבורה, גדר רופפת או כל מפגע אחר, והאזרח נפל ונפצע, יש עילה לתביעה. זה נקרא תביעת נזיקין נגד הרשות או הגוף האחראי. גם כאן, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים ממועד התאונה.
אבל, ויש פה אבל חשוב! לא מספיק להוכיח שנפלת. צריך להראות שהנפילה נגרמה בגלל רשלנות, כלומר: שהרשות ידעה או הייתה צריכה לדעת על המפגע ולא טיפלה בו בזמן. ככל שעובר הזמן, קשה יותר להשיג את ההוכחות האלה. המקום אולי תוקן, העדים נשכחו, ואתה נשאר בלי איך להוכיח מה קרה. בדיוק פה נכנס עורך דין נזיקין שמבין איך לאסוף ראיות, לאתר עדים, לשלוף מסמכים מהעירייה ולבנות תביעה עם סיכוי ממשי לפיצוי.
חשוב מאוד לצלם את מקום התאונה בזמן אמת. לשמור את הבגדים שנפגעו. לגשת מיד למיון או לקופת חולים. כל תיעוד שכזה הוא חלק בלתי נפרד מההוכחה. גם אם לא תבעתם מיד, עדיין יש אפשרות. אבל כל עיכוב מקשה על הבנייה של התיק. לכן תמיד עדיף לפנות מוקדם לעורך דין שיידע להנחות אתכם מה לעשות שלב אחרי שלב.
מקרים חריגים: מתי אפשר להגיש תביעה גם אחרי ההתיישנות
אמנם החוק מציב תקופות ברורות להתיישנות, לרוב שבע שנים, אך יש מקרים שבהם ניתן להגיש תביעה גם אחרי המועד הזה. מדובר במצבים חריגים יחסית, אבל הם קיימים. למשל, אם הנפגע היה קטין, חולה נפש, תחת אפוטרופסות או לא היה כשיר משפטית. או אם המוסד או הרשות הסתירו מידע חיוני, כך שהנפגע לא ידע שיש לו עילה לתביעה.
במקרים האלה אפשר להגיש לבית המשפט בקשה להארכת מועד הגשת התביעה. זה לא אוטומטי, והשופט בוחן את הנסיבות בקפידה. כאן נדרש עורך דין נזיקין שיודע לנסח טענות משפטיות חזקות, לגבות אותן בראיות ולהוכיח שבאמת הייתה הצדקה לאיחור. זו לא משימה פשוטה, אבל כשזה נעשה נכון, תביעה שהייתה נראית אבודה יכולה להתעורר לחיים.
בנוסף, יש את כלל הגילוי. במקרים שבהם הנזק התגלה רק שנים אחרי האירוע, כמו תסמונת נפשית, מחלה שמתפתחת באיטיות או פגם רפואי שנחשף מאוחר, אפשר להתחיל את הספירה רק מרגע הגילוי. זה לא פותח דלת רחבה לכולם, אבל זה פתח משפטי חזק עבור מקרים מסוימים. רק עורך דין שמכיר את התחום יידע לנצל את זה כמו שצריך.
אם נסכם
התביעה שלכם אולי עוד לא הוגשה, אבל השעון המשפטי כבר התחיל לתקתק. בכל יום שעובר, היכולת שלכם להוכיח את הנזק ולהתמודד מול המערכת, הולכת ונשחקת. ראיות נעלמות. זיכרונות דוהים. תיעוד רפואי מתפספס. לפעמים אפילו החוק לא מאפשר להגיש תביעה מאוחרת, גם אם יש לכם את כל הסיבות שבעולם.
ולכן, אין זמן לבזבז. אם נפגעתם, אל תחכו. תפנו לעורך דין בתחום שבקיא בתחום ויודע בדיוק מה עושים. בדיקה קצרה לא עולה כלום, אבל יכולה להציל זכויות בשווי עשרות או מאות אלפי שקלים. לפעמים זו ההחלטה הקטנה שתשפיע על כל החיים שלכם קדימה.
