עבור מי שחווה סרבנות גט, הפרידה הזוגית הופכת מכלי לסיום קשר, למאבק מתמשך על החירות האישית. מדובר במצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל את הגט, ובכך מונע מהצד השני לסיים את הנישואין באופן רשמי ולהתחיל פרק חדש בחיים. בישראל, שבה נישואין וגירושין של יהודים מתבצעים דרך בתי הדין הרבניים בלבד, תופעת סרבנות גט נוגעת לא רק להיבט הדתי אלא גם לזכויות האדם הבסיסיות ביותר.
סרבנות גט יכולה להיגרם ממגוון סיבות, לפעמים היא נובעת מכעס, נקמה או רצון לשלוט בפרידה, ולפעמים מדובר בטקטיקה למשוך יתרונות כלכליים או הסדרי משמורת נוחים יותר. במקרים אחרים, הסירוב נובע משיקולים הלכתיים או לחצים משפחתיים וחברתיים. כך או כך, הצד המסורב, גבר או אישה. נותר במצב של תלות משפטית בלתי נגמרת, ומתקשה להמשיך בחייו.
במאמר הבא נבחן איך מתמודדים עם סרבנות גט, איזה אפשרויות עומדות לרשות המסורבים, מה ההבדלים בין גברים לנשים במצב כזה, מה תפקידו של בית הדין הרבני, ואילו כלים אזרחיים נוספים ניתן להפעיל כששום דבר אחר לא עוזר. נפרט על דרכי פעולה משפטיות, תקדימים חשובים וצעדים מעשיים שיכולים לעזור לסיים את הסיפור, גם כשנראה שאין אור בקצה.
מהי סרבנות גט ולמה היא כל כך בעייתית
סרבנות גט היא מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל את הגט, כלומר: מסרב לשתף פעולה עם סיום הקשר הנישואי בדרך ההלכתית והמשפטית המקובלת בישראל. מאחר שעל פי ההלכה היהודית הגירושין מתבצעים רק כשהגבר נותן גט והאישה מקבלת אותו, הסכמה של שני הצדדים היא תנאי הכרחי. מצב שבו אחד הצדדים מסרב, הופך את האחר למסורב או מסורבת גט, ועלול להשאיר אותו/ה כבול/ה לקשר שנים ארוכות.
השלכות הסרבנות חמורות, אישה שלא מקבלת גט לא יכולה להינשא בשנית ואף נחשבת לעגונה. במקרה כזה, ילדים שהיא תלד מגבר אחר ייחשבו ממזרים לפי ההלכה. גם גבר שמסורב גט עלול להיתקל בקשיים, במיוחד אם אשתו מסרבת לשתף פעולה ולא מאפשרת לו לפתוח דף חדש. מעבר לפן הדתי, מדובר גם בפגיעה בחופש הבחירה, בכבוד האדם ובאוטונומיה האישית של האדם על גופו וחייו.
הידעת:
בישראל, קיימים מקרים שבהם בתי הדין הרבניים הורו על מאסר בפועל לסרבני גט, עד שיסכימו לשחרר את בן או בת הזוג. אחד המקרים המפורסמים נמשך כמעט 20 שנה, ובמהלכו הסרבן ישב בכלא קרוב לעשור. מדובר בסנקציה קיצונית אבל חוקית, שממחישה עד כמה מערכת המשפט מתייחסת ברצינות לפגיעה בחירות ובכבוד האדם במקרה של סרבנות גט.
מה עושה בית הדין הרבני במקרה של סרבנות
במקרים של סרבנות גט, בית הדין הרבני הוא הגורם המרכזי שמוסמך לדון ולהכריע. אם אחד מבני הזוג מבקש להתגרש והשני מסרב, יש להגיש תביעת גירושין לבית הדין. לאחר שמיעת הצדדים, הדיינים מחליטים האם קיימת עילה מוצדקת לגירושין, כמו בגידה, אלימות, חוסר תפקוד זוגי או נטישה. אם העילה מוכרת ומבוססת, בית הדין יכול להורות על חיוב בגט, ובמקרים מסוימים גם על כפייה.
הבעיה מתחילה כשגם אחרי החלטת בית הדין, בן או בת הזוג ממשיכים לסרב. כאן נכנסים לתמונה סנקציות שונות, החל מעיכוב יציאה מהארץ, קנסות, שלילת רישיון נהיגה או דרכון, עיקולים על חשבון הבנק, ואף מאסר. עם זאת, הסנקציות האלה דורשות הליך נוסף ולעיתים מתבצעות לאט מדי או בחוסר עקביות. ולכן, חשוב להיות מיוצגים על ידי עורך דין גירושין שמכיר את המערכת ויודע כיצד להפעיל לחץ משפטי אפקטיבי.
ההבדל בין מסורבות גט למסורבי גט:
| קריטריון | נשים מסורבות גט | גברים מסורבי גט |
|---|---|---|
| מעמד הלכתי | נחשבת עגונה, לא יכולה להינשא | יכול לעיתים לקבל היתר מאה רבנים |
| יכולת להתיר קשר | אין דרך חד־צדדית להשתחרר | עשוי לקבל היתר חריג להינשא |
| השפעות נפשיות וחברתיות | שיעבוד רגשי, לעיתים אלימות נפשית/כלכלית | תחושת השפלה ותסכול, בעיקר בזוגות חילוניים |
| נפיצות התופעה | נפוצה יותר, תופעה מוכרת ורחבת היקף | גוברת לאחרונה, אך פחות שכיחה |
| גישת בתי הדין | נוטים להפעיל לחץ משמעותי על גברים סרבנים | פחות כלים אפקטיביים נגד נשים סרבניות |
מה אפשר לעשות כדי להשתחרר ממצב של סרבנות
מי שנמצא במצב של סרבנות גט צריך לפעול בכמה מישורים במקביל. ראשית, להיעזר בעורך דין לדיני משפחה שמתמחה בגירושין מול בית הדין הרבני. עורך הדין יוכל להגיש תביעה מסודרת, לנסח עילות גירושין חזקות, ולהפעיל בקשות לסנקציות ולצעדים מחמירים יותר ככל שהסרבנות נמשכת. בנוסף, ניתן להיעזר בעמותות וארגונים שמלווים מסורבות ומסורבי גט ומספקים תמיכה רגשית, משפטית ולעיתים גם תקשורתית.
במקרים חמורים, יש אפשרות להגיש תביעה נזיקית אזרחית, כלומר, לטעון שסירוב הגט מהווה פגיעה חמורה בזכויות האדם, ולדרוש פיצוי כספי על סבל נפשי, עיכוב חיים והוצאות נלוות. הפסיקה הישראלית החלה להכיר בתביעות כאלה, בעיקר כאשר הסרבנות נמשכת שנים ונעשית מתוך כוונה לפגוע.
אל תתפשרו צרו קשר עם עורך דין
בקליבר תמצאו עורכי דין לגירושין שמכירים מקרוב את ההתמודדות עם סרבנות גט, יודעים ללחוץ כשצריך, מבינים את הדקויות ההלכתיות והמשפטיות, ומספקים ליווי אמיתי ברגעים הכי קשים. כנסו לקרוא חוות דעת של לקוחות אמיתיים, תשוו הצעות מחיר, ואל תישארו לבד מול מערכת סבוכה.
שאלות בנושא איך מתמודדים עם סרבנות גט
סרבנות גט היא מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לשתף פעולה עם הגירושין. כלומר, לא מוכן לתת גט (במקרה של גבר), או לא מוכן לקבל אותו (במקרה של אישה). הסירוב הזה מונע סיום רשמי של הנישואין מבחינה הלכתית, ויוצר מצב שבו בן או בת הזוג "כבולים" לקשר ללא יכולת להינשא מחדש או לפתוח דף חדש. זה נחשב לפגיעה קשה בזכות לחיים חופשיים ובחירות האישית.
הצעד הראשון הוא להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. אם יש עילת גירושין מוצדקת, כמו בגידה, נטישה, אלימות או ניכור, בית הדין יכול לחייב את בן הזוג לתת גט. אם הסירוב נמשך, אפשר לבקש סנקציות: עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון, עיקולים, קנסות, ואפילו מאסר. חשוב להיעזר בעורך דין מנוסה שמכיר את התהליך ובמקרים מתאימים, גם לפנות לערכאות אזרחיות.
כן, אף שהמקרים פחות נפוצים, גם נשים עלולות לסרב לקבל את הגט ולהותיר את בן הזוג כבול לקשר. במקרה כזה, גבר יכול לבקש מבית הדין הרבני היתר לשאת אישה שנייה, באמצעות מה שנקרא "היתר מאה רבנים", אך מדובר בהליך מורכב וחריג. בינתיים, הוא לא יכול להינשא מחדש במסגרת יהודית, ולכן סובל מקשיים דומים למסורבות גט.
לפי ההלכה, אישה אינה יכולה להתגרש בלי לקבל את הגט מרצון. כלומר, היא תלויה באופן מוחלט בבעלה. לעומת זאת, גבר שמסורב גט עשוי לקבל אישור להתחתן עם אישה אחרת, גם אם אשתו לא שיתפה פעולה. לכן, נשים מסורבות גט נחשבות לעגונות ונפגעות בצורה חמורה יותר, הן הלכתית והן מעשית.
