מי שנקלע לחובות כבדים מכיר את ההרגשה: טלפונים בלי סוף, עיקולים על החשבון, שינה לא שקטה בלילה והרבה חוסר ודאות. אבל האמת היא, שיש פתרון משפטי, חוקי ומוסדר, שיכול לשים לזה סוף. קוראים לו הפטר חובות, וזהו שלב מרכזי בהליכי חדלות פירעון שמאפשר לחייבים להשתחרר מהעול הכלכלי ולהתחיל מחדש בלי חובות על הגב.
הפטר הוא צו שניתן על ידי בית המשפט או הממונה על הליכי חדלות פירעון, שמורה בפשטות: כל החובות שנכללו בהליך, נמחקים. החייב משתחרר מהם אחת ולתמיד, ואין יותר עיקולים, ריביות או נושים שרודפים אחריו. מדובר בצעד דרמטי, אבל גם כזה שמחייב אחריות: הוא ניתן רק למי שעמד בתנאי ההליך, שיתף פעולה לאורך הדרך, והוכיח שאין ביכולתו להחזיר את החובות בצורה רגילה.
מהרגע שההפטר נכנס לתוקף, האדם יכול לחזור לחיים רגילים: לפתוח חשבון בנק, להוציא כרטיס אשראי, לעבוד בשקט ולתכנן עתיד כלכלי חדש. לא סתם זה נקרא "הפטר", כי הוא באמת משחרר. אבל כדי להגיע אליו, צריך להבין איך ההליך עובד, מהם הקריטריונים, ומה לעשות (ובעיקר, מה לא לעשות) בדרך לשם.
מי זכאי לבקשת הפטר חובות?
כל אדם שנמצא בתוך הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כלומר נמצא בחובות שאינו מצליח להחזיר, יכול להגיש בקשה לקבלת הפטר, שזה בעצם שחרור משארית החובות. כדי שהבקשה תתקבל, הוא צריך להראות שהתנהל בתום לב לאורך כל הדרך, שיתף פעולה עם הממונה על ההליך והנאמן שמונה לו, ושילם את מה שנקבע לו בהתאם ליכולת הכלכלית שלו. המערכת לא מחפשת מי להעניש, אלא מי באמת מנסה לצאת מהמצב, ולכן חייב שמוכיח שהוא רציני, אחראי ומשתף פעולה, נכנס לרוב לרשימת הזכאים.
ברוב המקרים, הפטר ניתן לאחר ארבע שנים מתחילת ההליך, בתנאי שכל הדרישות מולאו. אבל יש גם מקרים יוצאי דופן שבהם ניתן הפטר מיידי, במיוחד אם הוצאות המחיה של החייב גבוהות מההכנסות שלו ואין שום סיכוי כלכלי אמיתי לשלם את החובות. זה קורה בעיקר אצל אנשים שמצבם הבריאותי, התעסוקתי או האישי לא מאפשר להם להשתקם כלכלית בלי עזרה חיצונית. במקרה כזה, ההליך המשפטי מזהה את חוסר היכולת האמיתי, ומחליט לשחרר את החייב מוקדם יותר.
סוגי ההפטר הקיימים בהליכי חדלות פירעון
סוג ההפטר | הסבר |
---|---|
הפטר חלוט (הפטר לאלתר) | פטור מוחלט מכל יתרת החובות בתום ההליך, למעט חובות שלא ניתן למחוק כמו מזונות או קנסות. |
הפטר מותנה | ניתן רק אם החייב עומד בכל התנאים וההנחיות שהוגדרו מראש כחלק מתהליך השיקום הכלכלי. |
הפטר חלקי | הפטר שניתן רק על חלק מהחובות, לרוב כשמתגלה שהחייב פעל בחוסר תום לב או הסתיר מידע מהותי. |
סיכום הטבלה: הטבלה מציגה את שלושת סוגי ההפטר המרכזיים שניתנים בהליכי חדלות פירעון: הפטר חלוט שמוחק את רוב החובות לצמיתות, הפטר מותנה שתלוי בעמידה בתנאים שנקבעו מראש, ו הפטר חלקי, שניתן במקרים חריגים שבהם החייב לא התנהל בתום לב. לכל סוג הפטר יש משמעות שונה, והשגת ההפטר המתאים תלויה בהתנהלות האישית של החייב לאורך ההליך.
הפטר חובות בהליכי הוצאה לפועל
הליך הפטר חובות בהוצאה לפועל מאפשר לחייבים להשתחרר מרוב חובותיהם, אבל רק לאחר שנבחנות התנגדויות מצד נושים או גופים שיש להם עניין בתיק. אם לאחר בדיקה מתברר שאין התנגדויות משמעותיות, רשם ההוצאה לפועל יכול להוציא צו הפטר שמשחרר את החייב מחובותיו, פרט לחובות מסוימים כמו דמי מזונות, קנסות ותשלומים שנקבעו בחוק ככאלו שלא ניתן למחוק. ההפטר לא ניתן אוטומטית, אלא רק בתנאי שהחייב מוגבל באמצעים במשך ארבע שנים לפחות, עמד בתשלומי החוב שנקבעו לו, ואין ברשותו נכסים שניתן לממש.
כדי לזכות בהפטר, החייב צריך להוכיח שאין לו רכוש, הכנסות עודפות או דרך אחרת לפרוע את החובות. ההליך דורש סבלנות, הוא לא מתרחש מהיום למחר, ולעיתים אורך זמן רב עד שמגיעים לדיון ולאישור הסופי. למרות זאת, מדובר בפתרון חשוב שיכול לאפשר לאנשים לפתוח דף חדש בלי עול של חובות ישנים. עורך דין חובות שמלווה את התהליך ידע להאיץ אותו, להכין את המסמכים כמו שצריך, ולוודא שהחייב עומד בכל הקריטריונים שנדרשים לפי החוק.
איזה חובות לא חל עליהן ההפטר?
לא כל החובות נמחקים אוטומטית עם קבלת הפטר. ישנם סוגים מסוימים של חובות שההפטר לא חל עליהם, גם אם החייב עמד בכל תנאי ההליך. מדובר בחובות כמו דמי מזונות, חובות שנוצרו בעקבות עבירות פליליות, מעשי הונאה או מרמה, קנסות שהוטלו על ידי רשויות המדינה, וגם חובות נזיקיים שלא הוגדר להם סכום מדויק מראש.
הסיבה לכך פשוטה, המדינה לא רוצה שמחיקת חובות תפגע בזכויות של מי שנפגע או תלוי בכספים האלו. לדוגמה, חוב מזונות נועד לתמוך בילדים ובבן או בת הזוג לשעבר, ולכן אי אפשר פשוט למחוק אותו. גם במקרים של מרמה או קנס, מדובר באחריות אישית שנקבעה כחוק, ולכן לא ניתן להשתחרר ממנה דרך הפטר.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
עד לחקיקת החוק החדש, רוב ההתמקדות בהליכי פשיטת רגל בישראל הייתה בעיקר בצד של הנושים, כלומר לוודא שהם יקבלו את הכסף שמגיע להם. פחות חשבו על הצד השני של המטבע, החייב עצמו. עם השנים הבינו שיש חשיבות עצומה גם ביכולת של החייב להשתקם, להתייצב מחדש כלכלית ולחזור למסלול חיים רגיל. בדיוק בגלל זה נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח 2018, שמטרתו ליצור הליך מאוזן יותר, כזה שמביא בחשבון את שני הצדדים, גם הנושים וגם האדם שחייב כסף.
החוק החדש מגדיר בצורה ברורה שהוא שואף קודם כל לשיקום הכלכלי של החייב, לשלב אותו מחדש במרקם החיים הכלכליים, ורק אחר כך להשיא את הסכום שייפרע לנושים. כלומר, לא כל החוב חייב להיפרע, כל עוד יש תכנית מסודרת שתאפשר לחייב להשתקם ולחזור לתפקוד. זו תפיסה חברתית חדשה יחסית, שמבינה שחייב הוא לא פושע, אלא מישהו שזקוק לעזרה לצאת ממצב כלכלי קשה.
אחד השינויים המשמעותיים שהחוק החדש הביא הוא קיצור משך ההליך. במקום להיתקע שנים ארוכות בתהליך פשיטת רגל, ההליך מוגבל כעת לארבע שנים בלבד. וזה לא הכל: אם החוב של החייב לא עולה על מאה וחמישים אלף שקלים, ההליך כולו מתנהל מול רשם ההוצאה לפועל. אם מדובר בסכום גבוה יותר, ההליך עובר לבית המשפט. כך מצליחים לקצר זמנים, לפשט תהליכים, ולתת לחייבים סיכוי אמיתי לפתוח דף חדש בלי להישאר כבולים לעבר כלכלי כואב.