רשלנות רפואית מתרחשת כאשר איש מקצוע מתחום הרפואה אינו נוהג בזהירות ובמיומנות המצופה ממנו, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. לפי ההגדרה המשפטית בישראל, מדובר במקרים שבהם רופא או איש צוות רפואי אחר חורג מהסטנדרט הרפואי הסביר והמקובל. כלומר, אם איש מקצוע אחר באותן נסיבות היה נוהג אחרת, והמטופל היה נמנע מהנזק, יש כאן בסיס לתביעה בגין רשלנות רפואית.
המקרים יכולים לכלול טעות באבחון, איחור באבחון, טיפול שגוי, רישום תרופות לא מתאימות, מעקב לקוי במהלך הריון ולידה, ניתוחים שבוצעו ברשלנות, אי הסבר מספק על סיכונים לפני טיפול רפואי ועוד. לא כל טעות רפואית נחשבת לרשלנות, ולכן נדרשת בחינה משפטית מעמיקה כדי לבדוק אם הייתה חריגה מהנורמה ואם יש קשר סיבתי לנזק שנגרם.
בתהליך המשפטי של תביעת רשלנות רפואית, יש להציג לבית המשפט ראיות מוצקות. אחת הדרכים המרכזיות לכך היא באמצעות חוות דעת של רופא מומחה, שיבחן את התיק הרפואי ויחווה דעה מקצועית על אופן הטיפול שניתן. בית המשפט בוחן את חוות הדעת הללו, ולעיתים אף ממנה מומחה מטעמו, כדי לוודא שהשיקול הרפואי שניתן למטופל עמד בסטנדרטים הנדרשים.
במידה ונקבע כי אכן הייתה רשלנות, השלב הבא הוא להעריך את הנזק. זה כולל כאב וסבל, אובדן כושר עבודה, טיפולים עתידיים, הוצאות רפואיות ושיקום. הפיצוי הכספי נפסק בהתאם לחומרת הנזק ולהשפעות ארוכות הטווח שלו על חיי התובע. מטרת הפיצוי היא להשיב את הנפגע, ככל שניתן, למצב שבו היה אילולא התרחש האירוע הרפואי הרשלני.
מהו טיפול סטנדרטי ומהי רשלנות רפואית?
כשהמונח רשלנות פוגש את עולם הרפואה, הוא מקבל עוצמה שונה לגמרי. ברפואה, כל פעולה צריכה להתבצע בזהירות מקסימלית, מתוך הבנה שהחיים והבריאות של המטופלים נמצאים בידיים של הצוות הרפואי. סטנדרט הטיפול נועד לקבוע מהי רמת הזהירות והמקצועיות המצופה מכל איש צוות רפואי, ולחרוג ממנו עלול להיות מסוכן מאוד.
סטייה מהסטנדרט המקובל יכולה להתבטא בצורות רבות, איחור באבחון, חוסר תגובה לתסמינים חמורים, רישום תרופה לא מתאימה או חוסר בפיקוח נדרש אחרי הליך רפואי. ככל שהסטייה חמורה יותר והנזק שנגרם כבד יותר, כך יש סיכוי גבוה יותר שמדובר ברשלנות רפואית. הכל נמדד לפי מבחן "הרופא הסביר", כלומר איך רופא מנוסה אחר היה מתנהג באותו מקרה בדיוק.
דוגמאות כמו אבחון שגוי של סרטן, ניתוח שהותיר נזק עצבי או לידה שלא טופלה נכון, ממחישות את ההשלכות האדירות של טיפול לא תקין. במקרים כאלו, שאלת הרשלנות לא נשארת תאורטית אלא הופכת לסיפור אישי וכואב. ברגעים האלו נכנסת המערכת המשפטית לבחון האם הייתה חריגה מהסטנדרט, והאם המטופל זכאי לפיצוי על הנזק שנגרם לו.
מקרים של סטייה מהטיפול הרפואי התקני נבחנים תחת תחום הרשלנות הרפואית, המוגדר כחלק מדיני הנזיקין במשפט האזרחי. זהו תחום משפטי מורכב שדורש שילוב של הבנה מעמיקה הן בתחום הרפואה והן בתחום המשפט. לכן, עוסקים בו עורכי דין שהתמחו במיוחד בצומת הזה שבין גוף לנפש, בין מקצוע הרפואה לחוק. כיום יש מודעות גוברת לזכויות מטופלים, הציבור מבין יותר מבעבר שיש לו את הזכות לדרוש טיפול איכותי ולהתלונן כשהדברים לא מתבצעים כשורה.
יחד עם זאת, חשוב לזכור שלא כל מקרה בו נגרם נזק בעקבות טיפול רפואי ייחשב לרשלנות רפואית. הרפואה, במהותה, כוללת סיכונים שאינם תמיד בשליטת המטפל. תופעות לוואי, כישלון של טיפולים מסוימים, או תוצאות לא צפויות, יכולים להתרחש גם כאשר כל הנהלים נשמרו. השאלה המשפטית המרכזית היא האם הרופא פעל בזהירות ובמיומנות המצופה ממנו, או שמא הייתה חריגה שיצרה עוול בר פיצוי.
הידעת:
כ 80% מתביעות הרשלנות הרפואית בישראל לא מסתיימות בפסק דין אלא בהסכם פשרה, מה שאומר שבמקרים רבים בתי החולים וחברות הביטוח מעדיפים לסגור את הסיפור בשקט, בלי להיגרר לבית משפט ולחשיפה ציבורית.
מה תפקידו של עורך דין ע"פ הגדרה של רשלנות רפואית
עורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית נכנס לתמונה כבר מהשלב הראשוני של התייעצות עם הלקוח ובחינת נסיבות המקרה. הוא זה שאוסף את כל החומר הרפואי הרלוונטי, תיקים מקופת חולים, מסמכים מבית החולים, סיכומי ביקורים, תוצאות בדיקות ועוד. מעבר לאיסוף, הוא גם יודע לזהות כשיש פערים רפואיים שמעידים על התרשלות. השלב הבא הוא בחינת הקשר הסיבתי בין מה שקרה לבין התוצאה הבריאותית שנגרמה למטופל.
ברגע שיש בסיס, העורך דין פונה למומחה רפואי רלוונטי (כמו גניקולוג, נוירולוג, רדיולוג וכדומה) כדי לבדוק אם הייתה באמת רשלנות ומה הנזק שנגרם בפועל. את כל זה הוא מכנס לכדי כתב תביעה משפטי שבו מפורטים כל הנתונים, כולל חוות הדעת הרפואית והדרישה לפיצוי.
✅ החשיבות של חוות דעת רפואית מקצועית
אי אפשר לתבוע רשלנות רפואית בלי חוות דעת רפואית תומכת. זה חלק בלתי נפרד מההליך, ובמקרים רבים גם הגורם המכריע. עורך הדין בוחר את המומחה שאמור להוציא חוות דעת שמוכיחה את הקשר הישיר בין ההתרשלות של הרופא או המוסד הרפואי, לבין הנזק שנגרם למטופל. לכן חשוב לבחור בעורך דין שמכיר את התחום היטב ויודע עם מי לעבוד.
העלות של חוות דעת רפואית נעה בין 4000 ל־9000 שקלים, תלוי בהתמחות הרפואית, מורכבות התיק, הצורך בהופעה בבית המשפט, ועוד. עורך דין טוב יידע להמליץ גם על מומחים שמחזיקים בשמות טובים ומכובדים בבית המשפט, כך שהסיכוי שהשופט ישתכנע, גבוה יותר.
✅ מה חשוב לדעת על התיישנות תביעות רשלנות רפואית
חוק ההתיישנות בישראל קובע כי ניתן להגיש תביעה על רשלנות רפואית עד 7 שנים ממועד האירוע שגרם לנזק. עם זאת, קיימים חריגים. לדוגמה, אם הנפגע הוא קטין, ההתיישנות מתחילה רק מהגיעו לגיל 18, כלומר אפשר לתבוע עד גיל 25. או אם הנזק נחשף רק מאוחר יותר, ההתיישנות תיספר מרגע גילויו.
עורך דין מנוסה יידע לבחון האם המקרה עומד בתנאים ולהגיש את התביעה בזמן הנכון. אסור לחכות יותר מדי כי בית המשפט לא סלחני למי שמתעורר מאוחר מדי. לפעמים אנשים חושבים שעוד יש זמן ואז מתברר שההתיישנות כבר חלפה, ואז כבר אי אפשר לתבוע.
טיפ:
תמיד תבקשו עותק מתויק של התיק הרפואי שלכם אחרי כל טיפול או אשפוז. זה מסמך שיכול להיות שווה זהב במקרה של תביעת רשלנות רפואית, ובלעדיו פשוט הרבה יותר קשה להוכיח מה באמת קרה.
מהי הגדרת "רופא סביר"?
מבחן "הרופא הסביר" הוא כלי משפטי שמטרתו לבדוק אם התנהלות רפואית מסוימת עולה בקנה אחד עם אמות מידה מקצועיות סבירות. מדובר בדמות רעיונית של רופא מיומן וזהיר, שפועל בהתאם לפרקטיקה מקובלת והנחיות רפואיות מוכרות. כשבודקים תביעת רשלנות רפואית, שואלים את עצמם האם רופא אחר באותו תחום, באותן נסיבות, היה פועל באופן שונה. אם התשובה שלילית, אין התרשלות, משום שהרופא פעל כמו שהיה מצופה מכל רופא מקצועי במצב דומה.
ההכרעה בשאלה הזו נתונה לבית המשפט, והוא זה שקובע האם הופרה חובת הזהירות. ההחלטה מתבססת על ראיות רפואיות, חוות דעת מקצועיות ולעיתים גם על שיקולים ערכיים ומשפטיים רחבים יותר. זהו למעשה קו ההגנה של הגורם הרפואי, להוכיח שהתנהלותו הייתה סבירה, גם אם לא הביאה לתוצאה הרצויה. בשורה התחתונה, לא כל נזק שנגרם למטופל מצביע על רשלנות, אלא אם הוכח שהסטייה מהסטנדרט הסביר היא זו שגרמה לנזק.
איך מוכיחים רשלנות רפואית?
כדי להוכיח רשלנות רפואית, מי שמגיש את התביעה חייב להראות שהרופא או כל גורם רפואי אחר שטיפל בו, לא עמד בסטנדרטים המקובלים של מקצוע הרפואה. לפי החוק בישראל, ובמיוחד לפי פקודת הנזיקין, יש כמה שלבים שצריך לעבור, להוכיח שהייתה חובת זהירות מצד הגורם המטפל, שהייתה הפרה של החובה הזאת, שנגרם נזק, ושהנזק הזה נגרם כתוצאה ישירה מההפרה.
בפועל, המשמעות היא שצריך להראות שההתנהלות של הרופא לא הייתה כמו שצריך, בין אם זה בגלל טעות באבחון, טיפול שגוי, חוסר תשומת לב או כל פעולה אחרת שלא עומדת בסטנדרטים של רופא סביר. אם אפשר להוכיח שהרופא "פישל" ושהפדיחה הזאת גרמה לנזק אמיתי למטופל, יש פה בסיס לתביעה על רשלנות רפואית.
דוגמאות לרשלנות רפואית
רשלנות רפואית יכולה להתרחש כמעט בכל תחום רפואי, מלידה שיצאה משליטה, דרך ניתוחים אורתופדיים, טיפולים פלסטיים, ועד טיפול נפשי או נוירולוגי שהשאיר אחריו נזק כבד. גם כשלא הייתה פעולה ישירה מצד הרופא, אלא דווקא הימנעות ממתן מידע חיוני למטופל, זה עשוי להיחשב רשלנות. לפי חוק זכויות החולה, רופא חייב ליידע את המטופל על אפשרויות הטיפול והסיכונים, כדי שהבחירה שלו תהיה מתוך הבנה, מה שנקרא בשפה המשפטית "הסכמה מדעת".
בתכל'ס, רשלנות רפואית זה לא רק כשהרופא חתך במקום הלא נכון, אלא גם כשהוא לא הסביר כמו שצריך או הסתיר מידע שהיה קריטי. במשרד שלנו יש ניסיון בטיפול במגוון תיקים, מלידות שהסתבכו ועד טיפולים פלסטיים שיצאו פיתה. אם יש לכם ספק או תחושת בטן שמשהו לא היה תקין, דברו איתנו. נבחן הכל לעומק, ואם באמת הייתה רשלנות, עורכי הדין בקליבר יסדרו לכם תביעה רצינית שתשיג לכם את מה שמגיע.
למחירום המלא של עורכי דין לענייני רשלנות רפואית, לחצו כאן.
שאלות בנושא מהי רשלנות רפואית
רשלנות רפואית היא מצב שבו רופא או צוות רפואי לא נוהגים לפי הסטנדרטים המקצועיים המקובלים, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק. זה יכול להיות טעות באבחון, מתן טיפול שגוי, ניתוח שבוצע לא נכון, או אפילו כשלא מסבירים למטופל על הסיכונים והאלטרנטיבות. החוק בישראל מחייב שהמטופל יקבל את כל המידע כדי להסכים לטיפול, ואם זה לא קרה, מדובר ברשלנות. הרבה פעמים, מטופלים אפילו לא יודעים שנפלו קורבן לרשלנות, עד שרופא אחר מעלה סימני שאלה.
צריך להראות שהייתה חובת זהירות מצד המטפל, שהוא לא פעל לפי הסטנדרט הרפואי הנדרש, שנגרם נזק, ושהנזק הזה נגרם בגלל ההתרשלות. זה דורש חוות דעת רפואית מקצועית, לרוב מרופא מומחה באותו תחום. בתי המשפט דורשים קשר ברור בין המעשה או המחדל הרפואי לבין הנזק. אם אין קשר, אין תביעה. לכן כל פרט, כל מסמך, כל תיעוד רפואי – חשובים ברמות.
בדרך כלל, תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא שבע שנים מרגע האירוע. אבל, אם מדובר בילד, המונה מתחיל לתקתק רק כשהוא מגיע לגיל 18, כלומר אפשר לתבוע עד גיל 25. יש גם חריגים, כמו מקרים שבהם הנזק מתגלה רק שנים אחרי, ואז אפשר לבקש להאריך את הזמן. בכל מקרה, עדיף לא לחכות, כי ככל שעובר הזמן קשה יותר להשיג הוכחות.
הפיצוי משתנה לפי חומרת הנזק. אם הנזק גרם לאובדן כושר עבודה, טיפולים עתידיים, או פגיעה באיכות החיים, הסכומים יכולים להגיע למאות אלפי שקלים ואפילו יותר. בתביעות קשות במיוחד, הפיצוי עובר את המיליון. עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו, ויש להביא הוכחות ברורות. הפיצוי נועד גם לכסות הוצאות רפואיות, וגם לפצות על סבל ועוגמת נפש.
